החלטה בתיק ת"א 55890-12-12

טענות הצדדים

1.         מונחת בפני בקשת הנתבעת, אשר הינה חברה זרה, להורות כי לא הומצאו לה מסמכי התביעה כדין.

            כתב התביעה הומצא לאדם ששהה בדירת מגורים ברח' כספי מרדכי 29, ירושלים. כתובת זו הינה כתובתם של נושאי משרה אצל הנתבעת, שהינם תושבים זרים, ואיננה מהווה את המען הרשמי של הנתבעת.

לכן, טוענת הנתבעת, כי לא בוצעה מסירה של כתב התביעה, לידיה כדין, בהתאם להוראות תקנות סד"א תשמ"ד - 1984. הנתבעת טוענת, כי על התובעת לפעול לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום, על פי תקנה 500 לתקנות סד"א, ולא ניתן לאפשר לה "קיצור דרך", באמצעות מסירה כמפורט לעיל.

2.         לטענת התובעת, הומצא כתב תביעה לנציג מוסמך של הנתבעת בישראל, אשר הינו נציג מורשה של נושאי המשרה בנתבעת.

            התובעת מפרטת, כי ביום 28.12.12, הגיע שליח לבית משפ' פליק בכתובת הנ"ל, ברח' כספי מרדכי 29 בירושלים. הנתבעת מודה בתגובתה, כי  ה"ה סימון ו/או ירום ו/או ליאון פליק, הינם אכן נושאי משרה אצלה.

            התובעת טוענת, כי לשליח שהגיע לכתבות הנ"ל נמסר, כי יש לנושאי המשרה נציג מוסמך, עו"ד יותם בר חמא, אשר כתובתו ברח' נילי 13 בירושלים. או אז, סר השליח לכתובת זו, פגש שם את עו"ד בר חמא, אשר אישר לו כי הוא עו"ד במקצועו, ומהווה נציג מוסמך של נושאי המשרה, כך שמורשה בשמם לקבל כל מסמך. עו"ד בר חמא קיבל לידיו את מסמכי התביעה, וחתם עליהם. לתגובתה צירפה התובעת תצהיר מטעם המוסר. משכך, עותרת התובעת לראות במסירה שבוצעה מסירה כדין.

            בנוסף טוענת התובעת, כי בפועל הגיעו המסמכים לידי הנתבעת עצמה, ולא רק לידי נושאי המשרה בה.

3.         הנתבעת השיבה וטענה, כי עו"ד בר חמא איננו מורשה מטעם הנתבעת לקבל כתבי בית דין. לתשובתה, צירפה הנתבעת תצהיר מטעם מנהל אצלה, מר שחר גת, אשר הצהיר כי עו"ד בר חמא איננו מועסק ע"י הנתבעת בתפקיד כלשהו, איננו בא כוחה, איננו נציגה או מורשה מטעמה לקבל כתבי בית דין או כל מסמך אחר.

דיון והכרעה

4.         תקנה 482 קובעת כהאי לישנא:  

"א. הייתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט".

פסק הדין המנחה לעניין מעמדו של "מורשה" על פי התקנה הנ"ל הינו רע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762, שם קבע ביהמ"ש כי מידת האינטנסיביות של הקשר, בין מי שנטען כי הינו מורשה, לבין הנתבע, היא שתכריע האם יש לראות בו מורשה, כאשר על דרגת הקשר להיות כזו, אשר תבסס הנחה, כעניין שבדין, כי אותו מורשה נטען, יעביר לידי הנתבע את דבר ההליכים שנפתחו כנגדו.

            בהפ (ת"א) 493/02 CARGOLUX AIRLINES INTERNATIONAL S.A. נ' מרחב מ.נ.פ. בע"מ ואח' (פורסם במאגרים), ציין ביהמ"ש המחוזי (מפי כב' הנשיאה גרסטל):

"מבחן אינטנסיביות הקשר נועד לקבוע האם מן הסביר שהמורשה יעביר את כתבי בית הדין לגופם לידי הנתבע, ואין די בעדכון הנתבע אודות קיום הליכים נגדו, שכן מדובר במבחן נורמטיבי, ובעניין זה נאמר:

"ואין נפקא מינה לדינא, אם בפועל מתקיימת המסירה ונודע למורשה על ההליך שהוגש נגדו; שהרי המבחן לחוקיותה של המצאה הוא נורמטיבי"

(רע"א 572/90 AEG AKTIENGESELLSCHAFT נ' אלותעש אלקטרו ויסטה תעשיות בע"מ פ"ד מד(1) 758)

וכן: 

"ועוד מוכן אני להסכים, ששאלת בירור תוקפה של ההמצאה אינה יכולה, בדרך כלל, להיחתך על יסוד ראיות בדיעבד על ידיעתו הקונקרטית של הנתבע על ההליך שהוגש נגדו, אלא שיש צורך בהוכחה על קיומם של אותם נתונים אובייקטיביים, העושים את ההמצאה בת-פועל לפי התקנות" ".